הזכויות שכל עובד בישראל חייב להכיר – ומה עושים כשמעסיק מפר אותן

הקשר בין עובד למעסיק מבוסס על הסכם, אך יש זכויות בסיסיות שמוגדרות בחוק ולא ניתנות לוויתור, גם אם העובד חתם אחרת. עובדים רבים – במיוחד צעירים, חדשים או כאלה שלא בקיאים בדיני העבודה – לא תמיד יודעים מה מגיע להם. הידיעה יכולה לעשות את ההבדל בין עבודה הוגנת להעסקה פוגענית.

במאמר הזה נסקור את הזכויות החשובות שכל עובד בישראל חייב להכיר, ונבין מה נחשב להפרה – כולל הסבר על הלנת שכר, ואיך אפשר להיעזר ב־עו"ד דיני עבודה כדי להגן על הזכויות שלכם.

שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את היקף העבודה המותר ביום ובשבוע:

שבוע עבודה רגיל בישראל: 42 שעות שבועיות.

יום עבודה רגיל: עד 8–9 שעות (תלוי אם עובדים חמישה או שישה ימים בשבוע).

שעות נוספות: מותרות רק בהסכמה ובכפוף לתשלום מוגדל (125% לשעתיים הראשונות, 150% עבור כל שעה נוספת).

בנוסף, לעובדים יש זכות ליום מנוחה שבועי – בדרך כלל שבת, אך אפשר גם ביום אחר לעובדים לא יהודים.

חשוב לדעת:

אם אתם עובדים שעות נוספות מבלי לקבל תשלום מוגדל – זו עבירה על החוק, ויש מקום לפנות לייעוץ משפטי.

שכר מינימום

שכר המינימום הוא הסכום הנמוך ביותר שמותר לשלם לעובד עבור עבודה מלאה. נכון לשנת 2024, שכר המינימום החודשי עומד על כ-5,571 ש"ח ברוטו לחודש משרה מלאה (הנתון מתעדכן מעת לעת).

המעסיק מחויב לוודא שגם לאחר ניכויים – העובד מקבל לפחות את הסכום הקבוע בחוק.

שכר לפי שעה לא יכול להיות נמוך מהתעריף לשעה שמחושב בהתאם לשכר המינימום החודשי.

זכרו:

אם אתם משתכרים פחות מהמינימום הקבוע – זו עילה ברורה לתביעה. עו"ד דיני עבודה יכול לסייע לכם לחשב, לבדוק ולתבוע.

דמי חופשה שנתית

כל עובד זכאי לימי חופשה שנתית בהתאם לוותק שלו בעבודה:

בשנה הראשונה: לפחות 12 ימי חופשה נטו (לא כולל שישי/שבת/חג).

עם השנים – מספר הימים עולה, ויכול להגיע ל-23 ימי חופשה בשנה ואף יותר.

החופשה היא זכות מצטברת – ניתן לצבור חלק ממנה לשנים הבאות.

המעסיק מחויב לנהל רישום של ימי החופשה, ולקבוע את מועדי החופשה בתיאום עם העובד.

דמי הבראה

כל עובד בישראל זכאי לדמי הבראה, גם אם לא יצא בפועל לנופש או חופשה מרוכזת.

הזכאות מתחילה לאחר שנת עבודה אחת. גובה התשלום משתנה לפי ותק, מספר ימי הזכאות ומקום העבודה (מגזר פרטי או ציבורי).

נכון לשנת 2024, שיעור דמי ההבראה במגזר הפרטי הוא כ־378 ש"ח ליום הבראה.

עובד בשנה הראשונה זכאי ל-5 ימי הבראה, והמספר עולה עם השנים.

פנסיה והפרשות סוציאליות

לפי חוק, כל עובד זכאי לביטוח פנסיוני על ידי המעסיק. החוק מחייב את המעסיק להפריש:

6% משכר העובד לפנסיה (על חשבון המעסיק).

6.5% משכר העובד לפיצויים.

בנוסף, העובד מפריש בעצמו 6% משכרו.

ההפרשות לפנסיה מתחילות לא יאוחר מ-6 חודשים מיום תחילת העבודה, ולעובדים עם קופה פעילה – כבר אחרי 3 חודשים.

חשוב:

אם אינכם רואים את ההפרשות בתלוש השכר או בקופת הגמל – זו עילה לפנייה לייעוץ משפטי מיידי.

תלוש שכר ופירוט מלא

חוק הגנת השכר מחייב כל מעסיק למסור לעובד תלוש שכר מפורט מדי חודש, שיכלול:

מספר ימי עבודה ושעות.

סכום ברוטו ונטו.

כל הניכויים וההפרשות.

ימי חופשה, הבראה, מחלה ופנסיה.

תלוש לא ברור, חלקי או כזה שלא ניתן בכלל – הוא לא חוקי, ויכול להעיד על פגיעה בזכויות העובד.

הלנת שכר – מתי זה נחשב עבירה?

הלנת שכר היא מצב שבו המעסיק לא משלם לעובד את שכרו במועד החוקי, שהוא עד ה-9 לחודש העוקב.

אם המשכורת לא נכנסה לחשבון בזמן – המעסיק עלול להיתבע על פי חוק.

עונש על הלנת שכר:

פיצוי כספי על כל יום עיכוב.

תוספת ריבית והצמדה.

אפשרות לתביעת פיצויים בבית הדין לעבודה.

במקרים של הלנה חוזרת, או כשעובד מסיים את עבודתו ולא מקבל את הכספים המגיעים לו – מומלץ לפנות מיד אל עו"ד דיני עבודה שמתמחה בזכויות עובדים.

מתי כדאי לפנות לעו"ד דיני עבודה?

אם אתם מרגישים שזכויותיכם הופרו – אל תחכו. עו"ד דיני עבודה יכול לספק לכם:

ייעוץ אישי בנוגע למצבכם.

בדיקה של תלושי שכר והתנהלות המעסיק.

ייצוג מול המעסיק, משרד העבודה או בית הדין.

תביעות כספיות בגין הלנת שכר, פיצויים, הפרשות חסרות או פיטורים לא חוקיים.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא תמיד מדובר במאבק – פעמים רבות עצם הפנייה מספיקה כדי להסדיר את הזכויות, ולמנוע הליכים משפטיים.

לסיכום

עובדים בישראל נהנים ממערכת זכויות סוציאליות רחבה, אבל כדי לממש את הזכויות – צריך לדעת מה מגיע לכם.

שכר מינימום, שעות עבודה מוגדרות, ימי חופשה, פנסיה, הבראה – כל אלה לא תלויים ברצונו הטוב של המעסיק, אלא מעוגנים בחוק.

אם נתקלתם באי תשלום, עיכוב במשכורת, או חוסר בהפרשות – אל תהססו לבדוק את זכויותיכם. במקרים כאלה, עו"ד דיני עבודה הוא הכתובת הנכונה לפנות אליה – והוא גם הכלי שלכם למנוע מצב של הלנת שכר, פיטורים בלתי חוקיים או פגיעה מתמשכת בזכויות בסיסיות.